הסנקציות על בית הדין בהאג: ארה״ב משאירה חלון למו״מ

ארצות הברית הודיעה ב-9 באוקטובר על הטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, צעד חריג שמכוון למוסד כולו ולא רק לבעלי תפקידים בו. המהלך נועד להגביל את גישת בית הדין לשירותים פיננסיים, לחברות טכנולוגיה אמריקניות ולשימוש בדולר.

ההחלטה עוררה גינויים מצד בית הדין, שמונה מדינות בעלות ברית של ארה״ב ומזכ״ל האו״ם. המחלוקת משקפת ויכוח עקרוני על גבולות סמכותו של בית הדין ועל יכולתה של מעצמה שאינה חברה באמנת רומא להשפיע על פעילותו.

הסנקציות והמסר האמריקני

מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה כי בית הדין הפלילי הבינלאומי סומן מכוח צו נשיאותי 14203. לפי נתוני הממשל, עד להחלטה נגד המוסד עצמו הוטלו סנקציות מכוח אותו צו על 17 בני אדם.

במקביל לסנקציות ניתנה לגורמים עסקיים תקופת סגירה של שישה חודשים, ורישיונות כלליים מאפשרים פעילות מוגדרת הנחוצה לתפקוד בית הדין לתקופת מעבר של 180 יום.

מזכיר המדינה מרקו רוביו הציג את המהלך כהגנה על ריבונות ארה״ב. ארצות הברית אינה צד לאמנת רומא, והיא דוחה את סמכות בית הדין ביחס לאזרחיה, לאנשי הצבא שלה ולנבחרי הציבור שלה. רוביו אמר כי ארצו תפעל לנתק את משאבי בית הדין ולפגוע ביכולתו לפעול נגד ארה״ב.

לצד הדברים התקיפים, רוביו הבהיר כי וושינגטון עדיין מקווה לפתרון דיפלומטי. הרישיונות הזמניים מעניקים למדינות החברות בבית הדין ולממשל האמריקני זמן לנסות להגיע להסדר לפני תום תקופת המעבר.

בהאג דוחים את המהלך

בית הדין הפלילי הבינלאומי דחה את הסנקציות בתוקף וקבע כי מטרתן לשבש את עבודתו ולהרתיע עובדים ומשתפי פעולה. בהודעתו קרא למדינות החברות להבטיח שיוכל להמשיך לפעול, והדגיש כי יוסיף למלא את המנדט שניתן לו.

נשיאת בית הדין, השופטת טומוקו אקאנה, מסרה כי ה-ICC ימשיך לפעול בעצמאות ובחוסר פניות, על בסיס הדין והראיות. בית הדין מוסמך לעסוק בחשדות לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ופשע תוקפנות, במצבים שבהם מתקיימת סמכותו.

לפי הסבר משרד התובע של ה-ICC, סמכותו יכולה לחול על עבירות שבוצעו בשטחה של מדינה חברה באמנת רומא או בידי אזרחיה. מסלול נוסף הוא הפניה של מועצת הביטחון של האו״ם לפי פרק VII, שעשויה לעסוק גם במדינה שאינה חברה באמנה.

כיום חברות באמנת רומא 125 מדינות. ארה״ב וישראל אינן חברות בה. מדינת פלסטין חברה באמנה, ובית הדין קבע בעבר כי יש לו מסגרת סמכות לדון במצב בפלסטין. ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט; ישראל מתנגדת לסמכות בית הדין בעניינה.

שמונה מדינות והאו״ם מתייצבים לצד בית הדין

קנדה, דנמרק, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, הולנד ובריטניה פרסמו הודעה משותפת שבה הביעו התנגדות חריפה לסנקציות וחזרו על תמיכתן בעצמאותו, ביושרתו ובחוסר הפניות של בית הדין. המדינות הזהירו כי יישום העיצומים עלול להשפיע באופן משמעותי על פעילות בית הדין, עובדיו ובני משפחותיהם.

בהצהרתן הודיעו שמונה המדינות כי יקיימו דיאלוג עם מדינות שאינן חברות באמנת רומא לקראת כינוס המדינות החברות, שייערך בהאג בין 30 בנובמבר ל-7 בדצמבר. הכינוס השנתי הועבר מניו יורק להאג בהחלטת אספת המדינות החברות, בין היתר על רקע חששות ממגבלות השתתפות הקשורות לסנקציות אמריקניות ולאשרות כניסה.

מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש הביע דאגה עמוקה מהשלכות ההחלטה על יכולתו של בית הדין למלא את תפקידיו, לרבות בתיקים שהופנו אליו בידי מועצת הביטחון ובידי מדינות החברות באמנה. לדבריו, ההחלטה היא "מכה קשה" למאמץ המשותף לקידום צדק פלילי בינלאומי.

גם באירופה נבחנים כלי הגנה מעשיים. שר החוץ של בלגיה, מקסים פרבו, קרא להפעיל את "חוק החסימה" של האיחוד האירופי, שנועד להגן על גורמים אירופיים מפני יישום חוקים וסנקציות חוץ-טריטוריאליים. לפי דיווח של AP, הולנד קיימה שיחות עם הנציבות האירופית על האפשרות להפעיל את המנגנון במהירות אם יידרש, כדי לצמצם את הפגיעה בבית הדין.

מבחן לששת החודשים הקרובים

העימות הנוכחי מרחיב את המאבק בין ארה״ב לבית הדין: מסנקציות אישיות נגד בעלי תפקידים לצעד המופנה נגד המוסד כולו. מבחינת וושינגטון, זהו ניסיון להגן על אזרחיה ועל עמדתה העקרונית בדבר היעדר סמכות בית הדין כלפיה. מבחינת בית הדין והמדינות התומכות בו, מדובר במבחן לעצמאות מוסד משפטי בינלאומי וליכולתו לפעול ללא לחץ כלכלי ופוליטי.

לקראת הכינוס בהאג בסוף נובמבר, המדינות החברות יצטרכו להחליט אם להסתפק בהודעות תמיכה או לקדם הגנות משפטיות וכלכליות. במקביל, השיח עם וושינגטון יבחן אם ניתן להגיע להבנות שימנעו החרפה נוספת בעימות.