תעמולת הבחירות נפתחת: המדריך לבוחר עד 19:00 ב־26 באוקטובר
שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו נפתחים היום, 14 ימים לפני הבחירות לכנסת ה־26. הנה הכללים למפלגות, סמכויות הפיקוח והכלים לבדיקת מסר שנראה מטעה.
עיקרי הדברים
- שידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה וברדיו נפתחים היום, 13 באוקטובר, ויימשכו במסגרת החוק עד 19:00 ב־26 באוקטובר.
- לכל רשימה מוקצות שבע דקות טלוויזיה ו־15 דקות רדיו, עם תוספת לסיעות שכיהנו בכנסת היוצאת.
- תוכן בחירות שנוצר או שונה מהותית באמצעות AI חייב בגילוי ברור ובולט.
- תשדיר הוא מסר מפלגתי: כדאי לבדוק נתונים, ציטוטים ותיעוד מול מקורות עצמאיים.
היום, יום שלישי 13 באוקטובר, נפתחים שידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה וברדיו לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר. זהו חלון השידור החוקי של 14 הימים האחרונים לפני הבחירות. עבור הציבור, מדובר בתקופה שבה המסכים והרדיו יתמלאו במסרים קצרים, ערוכים וחדים מטעם הרשימות המתמודדות — אך חשוב לזכור: תשדיר בחירות אינו כתבת חדשות, והוא אינו בדיקת עובדות.
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959, מגביל את אופן השידור של תעמולה בתקופת הבחירות. ב־60 הימים שקדמו לפתיחת החלון הנוכחי נאסרה תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה, למעט ההסדרים הייעודיים שקבע החוק. כעת התעמולה המשודרת מותרת, אך רק במסגרת הכללים, ההקצאות והפיקוח שנקבעו.
לא פרסומת מסחרית: כך מחולקות דקות השידור
התשדירים אינם זמן פרסום רגיל שמפלגה רוכשת לפי החלטה מסחרית. לכל רשימה מוקצות שבע דקות שידור בטלוויזיה ו־15 דקות ברדיו. מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת זכאית לתוספת של שתי דקות טלוויזיה וארבע דקות רדיו לכל חבר כנסת שלה.
ההסדר נועד לקבוע מסגרת אחידה להפצת מסרים בשידורים המסורתיים. אגף הארגון, התכנון והבקרה בוועדת הבחירות המרכזית מפעיל את יחידת שידורי התעמולה. היחידה עוסקת בהקצאת דקות השידור, בחלוקתן בין הרשימות, בהקמת אולפן, בצפייה מוקדמת בתשדירים ובהבאתם לאישור יו״ר ועדת הבחירות.
מכאן גם ההבחנה החשובה לצופה: כל תשדיר מוצג מטעם מפלגה או רשימה. הוא נועד לשכנע, לחדד מחלוקת ולגייס תמיכה. אין חובה לראות בו תמונה מלאה של המציאות, ולכן ראוי לבחון בנפרד כל נתון, ציטוט או סרטון שמופיעים בו.
מי מפקח על התעמולה
יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מחזיק בסמכויות שיפוטיות בענייני תעמולת בחירות. הלשכה המשפטית של הוועדה מסייעת לו, לממלא מקומו וליושבי ראש הוועדות האזוריות בהפעלת הסמכויות הללו.
הפיקוח אינו עוסק רק בתשדירים שיגיעו למסך. ב־11 באוקטובר הורה סולברג בצו ארעי לשר איתמר בן גביר להסיר סרטון שצולם בעת ביקור בבית סוהר. בעתירה שהוגשה נטען לשימוש אסור בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. בהחלטה צוין כי בית הסוהר והגישה לאסירים הם רכיבים שיש לבחון בהקשר זה.
כמה ימים קודם לכן, בהחלטות שעסקו בפרסומים ממסיבת עיתונאים ובהודעות מישיבת ממשלה, אמר סולברג כי יש צורך לעדכן את חוק דרכי תעמולה למציאות שבה חלק גדול מהפעילות נעשה ברשת. עם זאת, הוא הבהיר: כל עוד החוק בתוקף, יש לקיימו. בלשונו: „במקום להלין על הפסיקה, לתקן את החקיקה”.
גם המרחב הפיזי כפוף לכללים. הרשויות המקומיות אוכפות את הוראות השילוט בתחומן. למשל, במדיניות שפרסמה עיריית קריית אונו נאסרה הצמדת שלטי בחירות לעמודי תאורה, תחנות אוטובוס, תמרורים, רמזורים, מדרכות ומבני ציבור. שלט אסור בשטח ציבורי עשוי להיות מוסר מיידית, לצד אכיפה כספית.
בינה מלאכותית: הסימון נחוץ, אך אינו תחליף לבדיקה
הבחירות הנוכחיות מתקיימות כשכלי בינה מלאכותית מאפשרים ליצור תמונות, קולות וסרטונים שנראים אמיתיים. החל מ־26 ביולי, תעמולת בחירות הכוללת תוכן חזותי או קולי שנוצר כולו או חלקו באמצעים דיגיטליים, לרבות AI, או נערך באופן מהותי באמצעים כאלה, חייבת בגילוי ברור ובולט.
הכללים מפרטים כיצד צריך להופיע הגילוי: בתמונה או בתוכן מודפס, הסימון צריך להיות בגובה של לפחות חמישה אחוזים מגובה התוכן. בסרטון עליו להופיע לכל משך ההקרנה. בתוכן קולי הוא צריך להישמע בתחילתו ובסופו.
אולם סימון אינו פוטר את הצופה משיקול דעת. ביולי הורתה ועדת הבחירות להסיר סרטון AI שפורסם בחשבונותיו של בצלאל סמוטריץ׳ ושל מפלגת הציונות הדתית. לפי ההחלטה, הסרטון הציג מפגש שלא התרחש באופן שנחזה למציאותי ועלול להטעות. הסימון שהוצמד לתוכן לא הספיק להסיר את החשש.
לכן, מול סרטון דרמטי כדאי לשאול: האם הוא מתעד אירוע שהתרחש, או יוצר המחשה? האם הקול הוא קולו של האדם המצולם? האם מופיע גילוי בולט לכל אורך הסרטון כנדרש? האם קטע קצר הוצא מהקשר רחב יותר? וכאשר מופיע ציטוט — האם אפשר לאתר את דברי הדובר במלואם?
כללי זהירות פשוטים עד יום הבחירות
הדרך הנכונה לצרוך תעמולה אינה להתעלם ממנה, אלא להבחין בין עמדה לבין עובדה. תשדיר מפלגתי מציג מדיניות, ביקורת וסדרי עדיפויות. אך נתון מספרי, תמונה, ציטוט או טענה על מעשה של יריב הם עניין שאפשר וראוי לבדוק.
כדאי לאמת טענות מספריות מול מקור ראשון, וכאשר הדבר אינו אפשרי — לפחות מול שני כלי תקשורת אמינים. סרטון שנראה „טוב מדי”, תמונה חדה באופן חריג או הקלטה שנועדה לעורר סערה דורשים זהירות נוספת. התבוננות איטית בפרטים, חיפוש התיעוד המלא ובדיקה של מועד הפרסום יכולים למנוע הפצה של מידע חלקי או מטעה.
זה נכון גם ביחס לסקרים. סקר הוא אומדן שנעשה בזמן מסוים ובשיטה מסוימת, לא תוצאת בחירות. בסקר חדשות 12 שפורסם ב־12 באוקטובר קיבלה ישר 23 מנדטים והליכוד 20. בסקר כאן מ־11 באוקטובר, כפי שדווח ב־JWNet, קיבלו עמך ישראל בראשות עופר וינטר ורשימת הנדל־זליכה ארבעה מנדטים כל אחת. הפערים בין המדגמים מדגישים מדוע אין להסיק מסקר יחיד מה תהיה תוצאת הבחירות.
ממחצות שבין 23 ל־24 באוקטובר ועד לסגירת הקלפיות ייאסר לפרסם תוצאות של סקרי בחירות שלא פורסמו קודם לכן. מיום שני, 26 באוקטובר, בשעה 19:00, ועד לסגירת הקלפיות, תיאסר תעמולת בחירות באסיפות, בתהלוכות, ברמקולים ובשידורי רדיו וטלוויזיה.
עד אז, האחריות המעשית של הבוחר ברורה: להקשיב, לשקול, לבדוק — ולא לתת לכותרת, לסרטון ערוך או לסקר אחד להחליף בירור רציני של העמדות והעובדות.
בין מסר משכנע לבירור האמת
הצפת המסרים בימי בחירות מעמידה את האדם מול ניסיון מוכר: להכריע במהירות על סמך מראה עיניים, שמועה או אמירה תקיפה. התורה דורשת דרך אחרת. בפסוק נאמר: „מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק” (שמות כג, ז). אין זו רק אזהרה מפני אמירת שקר; זו גם קריאה להתרחק מן התנאים שמאפשרים לשקר להתקבל בקלות — חיפזון, העברת ידיעה בלי בדיקה, והיסחפות אחר רושם רגעי.
חז״ל הרחיבו את האחריות הזאת גם על מי ששומע. במסכת פסחים נאמר: „מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו? תלמוד לומר: ‘שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק’” (פסחים קיח ע״א). אמנם הדברים נאמרו ביחס לדיין, אך הם מלמדים עיקרון אנושי רחב: מי ששומע רק צד אחד מתקשה לשפוט צדק. תשדיר בחירות מטבעו מביא את קולו של צד אחד. אין בכך פסול כשלעצמו, אך אין זו סיבה להעניק לו לבדו את הזכות לעצב את המסקנה.
השהיה קטנה היא מעשה של אחריות
ספר משלי מדריך: „פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ” (משלי יד, טו). ערמומיות כאן אינה תחבולה, אלא פיכחון: הרצון לברר את הדבר לאשורו. בעידן של סרטונים ערוכים, קולות שניתן לייצר באמצעים דיגיטליים וכותרות שנועדו ללכוד תשומת לב, הפיכחון הזה מתחיל בשאלות פשוטות: מי אומר? מהו המקור? מה הושמט? האם יש ראיה לדבר?
גם כאשר הדעה כבר נטועה בלב, ראוי לתת לעובדות לעמוד בפני עצמן. בירור אמיתי אינו חולשה ואינו ויתור על עמדה; הוא דרך לשמור שהעמדה תהיה בנויה על יושר. בין מסר אחד למשנהו, אפשר לבחור שלא למהר — ולתת לאמת את המקום הראוי לה.
מקורות
- לוח הזמנים לבחירות לכנסת: המועד האחרון להגשת מועמדות – 10 בספטמבר – זמן ישראל
- לוח הזמנים החוקי לבחירות 2026 – בחירות 2026 / Israel Voting
- חקיקה, נהלים והחלטות יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, gov.il
- אגף תכנון תיאום ומערכות ידע – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, gov.il
- יו״ר ועדת הבחירות המרכזית הורה בצו ארעי לשר בן גביר להסיר סרטון שפרסם היום – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, gov.il
- יו״ר ועדת הבחירות המרכזית: במקום להלין על הפסיקה, לתקן את החקיקה – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, gov.il
- מהיום: תעמולת בחירות שנוצרה ב־AI תחויב בסימון מיוחד – כלכליסט
- וינטר נותר בחוץ, דרעי ובן גביר מטפסים | סקר מנדטים – וואלה חדשות
- הסכמי עודפים: למה וינטר והנדל־זליכה באזור הרגיש – JWNet
- מדיניות בחירות – עיריית קריית אונו
תגובות
מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה