לקראת ריבית בנק ישראל: התאוששות הנאסד״ק מול אינפלציה אמריקאית חמה

בנק ישראל יפרסם ביום רביעי, 21 באוקטובר, את החלטת הריבית הבאה שלו, לצד תחזית חטיבת המחקר ומסיבת עיתונאים. ההחלטה תתקבל כשהאינפלציה בישראל נמצאת בתוך יעד היציבות של הבנק, מול האצה באינפלציה בארה״ב ועליות חדות במחירי היצרן. תנודות חדות במניות הבינה המלאכותית מדגישות את רגישותן של חברות ממונפות לעלות המימון.

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.25%, לאחר הפחתה של רבע נקודת אחוז ב־1 בספטמבר. עבור הציבור בישראל, ההחלטה המקומית אינה עומדת לבדה: מי שחוסך לפנסיה, לקופת גמל או לקרן השתלמות חשוף, במידה משתנה, גם למה שמתרחש בוול סטריט ובשוק המטבע.

בישראל: מדד נמוך, אך ההחלטה רחבה יותר

מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב־0.5%, לאחר עלייה של 0.7% באוגוסט. המדד הגיע ל־105.3 נקודות, לפי בסיס ממוצע 2024=100. האינפלציה השנתית עמדה על 1.6% — בתוך יעד היציבות של בנק ישראל, 1%–3%.

הירידות הבולטות בספטמבר נרשמו בתרבות ובידור, בשיעור של 2.7%; בתחבורה, בשיעור של 2.5%; ובהלבשה והנעלה, בשיעור של 0.9%. מן העבר האחר, מחירי הירקות הטריים עלו ב־6.6%, שירותי החינוך התייקרו ב־0.8% ושכר הדירה עלה ב־0.4%.

המדד היה נמוך גם מהציפיות שדווחו בשוק, שעמדו על ירידה של כ־0.2%–0.3%. עם זאת, האינפלציה השנתית עלתה מ־1.5% באוגוסט ל־1.6%, בין היתר מפני שבספטמבר 2025 נרשמה ירידה חודשית עמוקה יותר במדד.

הנתונים הללו מעניקים בסיס לטיעון בעד הפחתה נוספת, אך הם אינם מכריעים לבדם. בהודעת הריבית הקודמת הבהיר הבנק כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, אי־הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.

באותה החלטה ציין הבנק כי המשק צמח ברבעון השני של 2026 ב־6.2% במונחים שנתיים, לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בניכוי ייצור של חברות ישראליות בחו״ל, הצמיחה עמדה על 3.8%. הבנק גם הצביע על עלייה של 5.4% בשכר במגזר העסקי, ללא הייטק, בתקופה מרץ–מאי לעומת התקופה המקבילה.

בשוק קיימת גם הערכה זהירה יותר. עינת מאיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, אמרה כי "השווקים מגלמים הסתברות נמוכה להפחתת ריבית נוספת". לפי הסקירה שבה צוטטה, אי־ודאות גיאופוליטית עולמית, הבחירות בישראל והיחלשות השקל היו בין הגורמים שהוזכרו. גם לידר שוקי הון העריכו לפני פרסום מדד ספטמבר כי הריבית תיוותר על 3.25%.

בוול סטריט: עלייה יומית אחרי שבוע קשה

ביום שני, 19 באוקטובר, מדד נאסד״ק קומפוזיט עלה ב־1.1%. מדד S&P 500 עלה ב־0.4%, בעוד מדד דאו ג׳ונס ירד ב־0.1%. העליות התרכזו בעיקר בטכנולוגיה ובמניות הקשורות לבינה מלאכותית; רוב המניות מחוץ למגזרים אלה דווקא ירדו.

ההתאוששות באה לאחר שבוע סוער. ביום שישי, 16 באוקטובר, הנאסד״ק ירד ב־2.1%, ובסיכום השבוע רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז יוני. גם S&P 500 רשם את השבוע הגרוע ביותר מאז יוני.

החזרה לעליות אינה מבטלת את השאלה שהכבידה על השוק: האם הקמת תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים יכולה להישען לאורך זמן על אשראי יקר יותר. לפי דיווח רויטרס, הירידה בתשואות אג״ח ממשלתיות וההתמתנות במחיר הנפט סייעו למניות AI להתאושש ביום שני. אך המכירות בשבוע הקודם החלו לאחר נתוני אינפלציה חזקים, שהעלו חשש מעלויות מימון גבוהות לחברות ממונפות.

הרגישות הזאת ניכרה כבר ב־14 באוקטובר, יום פרסום נתון האינפלציה האמריקאי. מניית CoreWeave ירדה אז ב־15.5%, Oracle ירדה ב־8.8% ו־GE Vernova ירדה ב־6.2%. תשואות גבוהות בשוק האג״ח מפעילות לחץ על תמחור מניות, ובייחוד על חברות שנדרשות ללוות כסף כדי להתרחב ולהקים תשתיות.

האינפלציה בארה״ב מחזירה את עלות המימון למרכז

מדד המחירים לצרכן בארה״ב עלה בספטמבר ב־0.6% וב־3.7% ב־12 חודשים, לאחר קצב שנתי של 3.4% באוגוסט. מדד הליבה עלה ב־0.3% בחודש וב־2.6% בשנה, לעומת 2.4% באוגוסט.

לאנרגיה היה תפקיד מרכזי בהאצה: מחיר הבנזין עלה ב־9.1% בספטמבר, מדד האנרגיה עלה ב־5.2% בחודש וב־20.4% בשנה. גם לחצי המחירים בשלבים מוקדמים יותר של המשק נותרו בולטים. מדד מחירי היצרן לביקוש סופי עלה ב־1.3% בספטמבר וב־6.3% ב־12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. מחירי הסחורות עלו ב־2.6% ומחירי השירותים ב־0.8% בחודש.

הנתונים אינם קובעים ישירות את הריבית בישראל, אך הם משנים את תנאי הרקע הגלובליים. כאשר האינפלציה בארה״ב מאיצה, השווקים חוששים שריבית גבוהה תישאר לאורך זמן. החשש הזה משמעותי במיוחד לענף שבו חלק מהחברות מממנות הרחבה גדולה של מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב באמצעות חוב.

הפנסיות, מניות החו״ל והשקל

הקשר הישראלי אינו מסתכם בכותרות מוול סטריט. בסוף הרבעון השני של 2026 החזיק הציבור השקעות בחו״ל בהיקף של כ־1.45 טריליון שקלים — 19% מתיק הנכסים הפיננסיים הכולל. ההחזקה במניות בחו״ל עמדה על כ־901 מיליארד שקלים, לאחר גידול רבעוני של 16.8%.

הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים, הכוללים אפיקי חיסכון ארוך טווח, גדלו באותו רבעון בכ־198 מיליארד שקלים, או 6.1%, לכ־3.5 טריליון שקלים. השקעותיהם בחו״ל גדלו בכ־109 מיליארד שקלים, 13%, בעיקר בשל עליות מחירים.

מכאן שתנודות בשווקים האמריקאיים עשויות להשפיע על שווי החיסכון ארוך הטווח של ישראלים. עם זאת, הנתונים הרשמיים אינם מפרטים כמה מן החשיפה הזאת מושקע דווקא במניות AI מסוימות, ולכן אי אפשר לקבוע את מידת הפגיעה או התועלת הישירה של תנודה במניה בודדת.

גם שער החליפין הוא ערוץ השפעה. במסחר ב־19 באוקטובר נסגר הדולר סביב 3.1025 שקלים, ירידה יומית של 0.32% לפי הנתון ההיסטורי של Investing.com — כלומר התחזקות יומית של השקל מול הדולר. שער המטבע משתנה במהלך המסחר, אך הוא מוסיף שכבה נוספת לתשואת נכסים זרים עבור החוסך הישראלי.