פרוטוקול הפד: למה נאסד״ק ו-S&P 500 שברו שיא למרות האג״ח

וול סטריט סיימה את המסחר ביום שלישי, 6 באוקטובר, בשיאים חדשים במדדי S&P 500 ונאסד״ק קומפוזיט — למרות שתשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב נשארו ברמות גבוהות. לקראת פרסום פרוטוקול ישיבת הפדרל ריזרב מספטמבר, השוק בחר להתמקד בירידה היומית בתשואות, בהקלה בחשש מהעלאת ריבית נוספת כבר באוקטובר ובציפיות לרווחים חזקים מצד החברות הגדולות. למשקיע הישראלי, התמונה מחייבת מבט רחב יותר מהכותרת על שיא במדד: מה בדיוק קונים, באיזו חשיפת מטבע, ומה כבר מוחזק בפנסיה ובגמל.

השיאים נקבעו, אבל העלייה לא הקיפה את כל השוק

מדד S&P 500 עלה ב-44.98 נקודות, או 0.6%, וננעל בשיא סגירה של 7,818.93 נקודות. נאסד״ק קומפוזיט עלה ב-122.48 נקודות, 0.4%, לשיא של 27,599.79 נקודות. מדד דאו ג׳ונס הוסיף 0.5% וננעל על 51,521.28 נקודות, לפי סיכום המסחר של AP.

אולם, הנתונים מלמדים שלא מדובר בעלייה אחידה בכל שכבות השוק. ראסל 2000, מדד המניות הקטנות בארה״ב, ירד באותו יום ב-0.6% ל-2,830.30 נקודות. הפער בין ענקיות המדדים לבין החברות הקטנות חשוב: הוא מצביע על כך שהביקוש התרכז במידה רבה בחברות הגדולות, בעוד המניות הקטנות פיגרו.

מתחילת השנה, S&P 500 עלה ב-14.2%, נאסד״ק קומפוזיט ב-18.7%, וראסל 2000 ב-14%. אלה עליות משמעותיות, אך ההובלה של הנאסד״ק מדגישה את משקלן של חברות הצמיחה והטכנולוגיה בגל הנוכחי.

תשואות גבוהות — אך הקלה לעומת הימים הקודמים

לכאורה, תשואות אג״ח גבוהות אמורות להכביד במיוחד על מניות טכנולוגיה. אג״ח ממשלת ארה״ב מספקת למשקיע חלופת השקעה למניות, וככל שהתשואה עליה עולה, גדל שיעור ההיוון שבו מעריכים רווחים עתידיים. לכן מניות המתומחרות על בסיס צמיחה רחוקה, ובהן חברות טכנולוגיה, נוטות להיות רגישות במיוחד לעליית תשואות.

אלא שב-6 באוקטובר הכיוון היומי היה הפוך: תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים ירדה ביותר מארבע נקודות בסיס ל-5.262%, ותשואת האג״ח ל-30 שנה ירדה ביותר משלוש נקודות בסיס ל-5.631%, לפי סיכום המסחר. הירידה הייתה מתונה, אך באה אחרי יום שבו התשואות הארוכות הגיעו לרמות שלא נראו מאז 2002.

המשמעות היא שהשוק לא התעלם מעלות ההון הגבוהה. הוא הגיב להיחלשות הלחץ המיידי לאחר העלייה החדה בתשואות. גם התייצבות מחירי הנפט סייעה לכך: מחיר ברנט נסחר סביב 100 דולר לחבית וחוזי WTI סביב 89 דולר. חשש מתון יותר לאינפלציה שמקורה באנרגיה עשוי להפחית את הלחץ על התשואות ועל מדיניות הריבית.

במקביל, לפי תמחור CME FedWatch שצוטט ברויטרס, ההסתברות שהשוק ייחס להעלאת ריבית שנייה ברציפות בישיבת אוקטובר ירדה ל-19.4%, לעומת 50.9% שבוע קודם. ירידה זו הקלה על מניות הצמיחה, גם אם היא אינה מבטלת את הסיכון הכרוך בתשואות הארוכות הגבוהות.

AI, שבבים וחשמל: הציפייה לרווחים היא מנוע העליות

מאחורי העלייה במדדים עמדה גם ציפייה לרווחים חזקים. תחזיות LSEG מצביעות על צמיחה שנתית מצרפית של 30.6% ברווחי חברות S&P 500 ברבעון השלישי. התחזית בענף האנרגיה עמדה על 114.7%, ובטכנולוגיה על 66.5%. ציפיות כאלה מסבירות מדוע המשקיעים מוכנים לשלם מחירים גבוהים גם כאשר הריבית אינה נמוכה.

שש מתוך שבע ענקיות הטכנולוגיה המקושרות לתחום הבינה המלאכותית עלו באותו יום. במגזר השבבים בלטו מארוול, שעלתה ב-5.8%, ו-AMD, שהוסיפה 2.8%. AMD הודיעה כי היא מתכוונת להגדיל משמעותית את היצע השבבים בשנת 2027, כדי לעמוד בביקוש לבינה מלאכותית.

הביקוש אינו נעצר בשבבים. מניית Constellation Energy זינקה ב-12.3% לאחר עסקת חשמל בהספק 3,590 מגה-ואט עם Alphabet. העסקה ממחישה כי השקעות בבינה מלאכותית נשענות גם על תשתיות פיזיות: מרכזי נתונים צורכים חשמל בהיקפים גדולים, ולכן גם חברות אנרגיה ותשתית עשויות ליהנות מהגידול בביקוש.

זהו הבסיס לתרחיש האופטימי: אם הרווחים יצמחו בקצב מהיר, הם עשויים לתמוך בתמחור המניות למרות ריבית גבוהה. מנגד, התרחיש הזהיר נותר בעינו. תשואות של יותר מ-5% באג״ח ארוכות הן רף משמעותי למניות. עלייה מחודשת במחירי האנרגיה, איתות ניצי מפרוטוקול הפד או אכזבה בעונת הדוחות עשויים לפגוע במיוחד בחברות שמחירן נשען על ציפיות צמיחה גבוהות.

מה עשוי הפרוטוקול לגלות

הפרוטוקול שצפוי להתפרסם ב-7 באוקטובר מתעד את ישיבת הפד שהתקיימה ב-15–16 בספטמבר. בישיבה זו העלתה ועדת השוק הפתוח את יעד ריבית הקרנות הפדרליות ב-0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%–4.00%, בהחלטה פה אחד של 12 מול 0. בהודעת הפד נכתב כי הפעילות הכלכלית מתרחבת בקצב מוצק, אך כי "האינפלציה נותרה גבוהה".

תחזיות ספטמבר של משתתפי הפד העמידו את תחזית החציון לצמיחת התמ״ג הריאלי ב-2026 על 2.3%, את שיעור האבטלה על 4.1% ואת אינפלציית PCE על 3.7%. תחזית הליבה עמדה על 3.4%. השילוב בין פעילות חזקה לאינפלציה שמעל היעד מסביר מדוע שוק האג״ח עדיין דורש תשואות גבוהות יחסית.

הפרוטוקול עשוי להבהיר עד כמה הייתה הסכמה סביב העלאת הריבית האחרונה, ומה היו החששות המרכזיים של חברי הוועדה. הוא לא ישקף בהכרח את כל הנתונים שהתפרסמו מאז ספטמבר, אך יכול להשפיע על האופן שבו השוק מפרש את הישיבה הבאה, שנקבעה ל-27–28 באוקטובר.

ארבע בדיקות למשקיע הישראלי

ראשית, חשוב לזהות את המדד המדויק. S&P 500, נאסד״ק 100 ונאסד״ק קומפוזיט אינם אותו מדד והרכבם שונה. חשיפה לנאסד״ק או למניות שבבים בודדות מוסיפה בדרך כלל משקל גבוה יותר לטכנולוגיה ולבינה מלאכותית, מעבר לחשיפה שכבר קיימת ב-S&P 500.

שנית, יש לבדוק מטבע. קרן מחקה ישראלית יכולה להיות חשופה לדולר או להיות מנוטרלת מט״ח. פרופיל החשיפה בתשקיף מפריד בין חשיפה למניות לבין חשיפה למטבע חוץ. לכן תשואת המדד בדולרים אינה בהכרח התשואה שהחוסך יקבל בשקלים.

שלישית, כדאי לבחון דמי ניהול, עלויות מסחר, פער עקיבה ומדיניות השימוש בנגזרים. מטרת קרן עוקבת היא להשיג תשואה קרובה ככל האפשר לשינוי בנכס המעקב, אך התוצאה בפועל תלויה במדיניות הקרן ובעלויותיה. השוואה נכונה אינה מסתפקת בכותרת "S&P 500".

רביעית, יש להביט על כלל התיק ולא רק על חשבון ניירות הערך. בפנסיה-נט ניתן להשוות מסלולים מול מדדי מניות, אג״ח ושער הדולר, אך נתוני התשואה המוצגים הם נומינליים ברוטו — לפני דמי ניהול. מי שכבר נמצא במסלול פנסיוני עוקב S&P 500, או מחזיק חשיפה מנייתית גבוהה בקופת גמל או בקרן השתלמות, צריך להביא בחשבון את החפיפה לפני רכישת קרן נוספת.

הנתונים אינם תחליף לייעוץ השקעות או פנסיוני אישי. יום מסחר אחד, וגם פרסום פרוטוקול אחד, אינם בהכרח סיבה לשנות הקצאת חיסכון ארוכת טווח. השאלה המרכזית היא מהו היקף החשיפה הכולל למניות אמריקאיות, לטכנולוגיה ולדולר — והאם הוא מתאים למסגרת הסיכון האישית ולטווח החיסכון.