הנאסד״ק בשיא חדש מול תשואה של 5.31% ונפט ב-100 דולר

ביום שני, 5 באוקטובר, הנאסד״ק קומפוזיט עלה ב-1.1% וננעל בשיא חדש של 27,477.31 נקודות. העלייה בלטה על רקע שני נתונים שבדרך כלל מכבידים על מניות, ובייחוד על מניות טכנולוגיה: תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים עלתה ל-5.31%, ומחיר הנפט מסוג ברנט נסגר ב-100.32 דולר לחבית. השוק לא התעלם מהסיכונים האלה; הוא שקל מולם נתון תעסוקה חלש בארה״ב, שהפחית את החשש מהעלאת ריבית קרובה, לצד תמיכה ממניות טכנולוגיה ומעסקאות רכישה גדולות.

עבור הציבור בישראל, זו אינה רק כותרת אמריקאית. לחוסכים בקרנות מחקות, בקופות גמל ובפנסיה יש חשיפה משמעותית למניות בחו״ל, לנכסים זרים ולמט״ח. לכן, עלייה במדד אמריקאי עשויה להשפיע על ערך החיסכון — אך התוצאה בשקלים אינה זהה בהכרח לתשואת המדד בדולרים.

שיא במדד, למרות עלייה בתשואות

הנאסד״ק הוסיף ביום המסחר 286.45 נקודות. גם המדדים הרחבים בארה״ב עלו: S&P 500 התחזק ב-0.7% ל-7,773.95 נקודות, מרחק של 0.3% בלבד משיאו, ומדד דאו ג׳ונס עלה ב-0.2% ל-51,267.90 נקודות. מתחילת השנה, עד לאותה נעילה, עלה הנאסד״ק ב-18.2%; S&P 500 עלה ב-13.6%; הדאו ב-6.7%; ומדד ראסל 2000 ב-14.7%.

מנגד, שוק האג״ח שידר תנאים פיננסיים הדוקים יותר. התשואה ל-10 שנים עלתה מ-5.28% ביום שישי, 2 באוקטובר, ל-5.31%, ובמהלך המסחר כמעט נגעה ב-5.35% — רמה הקרובה לשיא מאז 2002 לפי AP. תשואה גבוהה יותר פירושה, בדרך כלל, אשראי יקר יותר לממשלות, לחברות ולמשקי בית. היא גם עשויה להפחית את המחיר שמשקיעים מוכנים לשלם עבור מניות, משום שהתשואה האלטרנטיבית באג״ח עולה.

גם הנפט הוסיף שכבת אי-ודאות. ברנט נע באותו יום בין 100 ל-103 דולר לחבית ולבסוף ירד ב-1.9% ל-100.32 דולר. מחירי אנרגיה גבוהים עשויים להזין חששות אינפלציוניים, וחששות אלה יכולים להקשות על הבנקים המרכזיים להפחית ריבית. לפי AP, החשש מנפט יקר היה בין הגורמים שתרמו לעלייה בתשואות.

נתון התעסוקה ששינה את תמחור הריבית

התמונה לא הייתה, אפוא, של שוק המתעלם מריבית ומנפט. הגורם המאזן היה דוח התעסוקה בארה״ב לחודש ספטמבר: המעסיקים הוסיפו 29 אלף משרות בלבד, לעומת ציפיית אנליסטים ל-84 אלף, ושיעור האבטלה עלה ל-4.2% מ-4.1%. הנתון החלש הפחית את הדחיפות שנתנו בכירי הפדרל ריזרב לצעד ריבית מיידי באוקטובר, לפי Axios.

השינוי בציפיות היה חד. ב-2 באוקטובר דיווחה Nasdaq Global Indexes כי הסתברות השוק להעלאת ריבית של הפד ירדה מ-70% ל-20%. עבור מניות צמיחה, ובפרט חברות טכנולוגיה, זו הקלה משמעותית: ערכן של חברות כאלה נשען במידה רבה על ציפיות לרווחים עתידיים, וריבית גבוהה נוטה להכביד על התמחור שלהן.

עם זאת, הירידה בסיכוי להעלאת ריבית קרובה אינה מבטלת את האתגר שמציבה תשואה של 5.31% באג״ח לעשר שנים. השוק מתמחר בו-זמנית שני כוחות: האטה מסוימת בשוק העבודה, שממתנת ציפיות לריבית בטווח הקרוב; ולצדה תשואות ארוכות גבוהות, המושפעות גם ממחירי האנרגיה, מפעילות כלכלית ומהשקעות עסקיות גדולות במרכזי נתונים לבינה מלאכותית.

עסקאות רכישה והשקעות ב-AI תמכו במסחר

לעליות ביום שני היו גם מנועים נקודתיים. מניית PTC זינקה ב-33.5% לאחר ששניידר אלקטריק הצרפתית הודיעה על הצעה לרכוש אותה ב-205 דולר במזומן למניה, בעסקה בשווי כ-22.6 מיליארד דולר. מניית RXO עלתה ב-22%, לאחר ש-C.H. Robinson הודיעה כי תרכוש את פעילות תיווך ההובלה שלה. לפי AP, בעלי RXO אמורים לקבל 30.25 דולר במזומן לכל מניה.

עסקאות כאלה אינן משנות לבדן את כיוון השוק כולו, אך הן עשויות לחזק את תחושת המשקיעים שיש ביקוש לנכסים עסקיים גם בסביבה של מימון יקר. במקביל, AP הצביעה על השקעות עסקיות גדולות במרכזי נתונים לבינה מלאכותית ועל המשך הצריכה הפרטית בארה״ב כגורמים התומכים בפעילות הכלכלית ובמניות.

זהו גם ההקשר החשוב לענף ההייטק המקומי. שיא בנאסד״ק עשוי לשפר את מצב הרוח סביב מניות טכנולוגיה ונכסים הקשורים לצמיחה, אך תנאי המימון אינם נעלמים. תשואות ארוכות גבוהות ממשיכות להיות רכיב מרכזי בתמחור חברות צמיחה ובעלות גיוס ההון שלהן. המשקיעים נדרשים לעקוב לא רק אחר כותרות על בינה מלאכותית ורכישות, אלא גם אחר האינפלציה, מחיר האנרגיה והחלטות הפד.

כך השוק האמריקאי מגיע לחוסך הישראלי

בסוף הרבעון השני של 2026 עמד תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל על כ-7.62 טריליון שקל, לאחר שגדל בכ-332 מיליארד שקל, או 4.6%, במהלך הרבעון. הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים גדלו בכ-198 מיליארד שקל, או 6.1%, לכ-3.5 טריליון שקל — כ-46% מתיק הנכסים הפיננסיים הכולל של הציבור, לפי בנק ישראל.

החשיפה לחו״ל גדלה באותו רבעון: יתרת המניות בחו״ל בתיק הציבור עלתה ב-8.3%. משקל נכסי המט״ח הגיע ל-24.9%, לעומת 24.1% ברבעון הקודם, ומשקל הנכסים הזרים עלה ל-19% מ-18.3%. לכן, מי שמחזיק בקרן מחקה למדד אמריקאי או במסלול חיסכון בעל רכיב חו״ל עשוי ליהנות מעלייה בוול סטריט, אך עליו להביא בחשבון גם את השפעת הדולר מול השקל ואת מדיניות גידור המטבע של המוצר.

הבדל זה מהותי: קרן שאינה מגודרת למטבע חשופה, לצד המדד, גם לשינוי בשער החליפין. קרן מגודרת פועלת אחרת, ולעתים כרוכה בעלויות ובמנגנוני גידור. גם אצל המוסדיים החשיפה מורכבת: בדוח הסטטיסטי לשנת 2025, מניות ורכיביהן במדדי מניות היו כ-70% מסך החשיפה לנכסים זרים — 32.6% במניות זרות ו-37.4% דרך חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו״ל.

העלייה אינה מבטלת את הסיכונים

המסר מהמסחר האחרון כפול. מצד אחד, נתון תעסוקה חלש הפחית את חשש השוק מצעד ריבית קרוב, והשקעות בתחום הבינה המלאכותית ועסקאות רכישה תמכו במניות. מצד אחר, תשואות ארוכות גבוהות ונפט סביב 100 דולר לחבית נשארים גורמי סיכון לתמחור, לעלויות מימון ולאינפלציה.

גם הגידור עצמו אינו נטול סיכון. בנק ישראל בירך בעבר על צעדי אסדרה בתחום חשיפות המט״ח אצל מוסדיים וקרנות נאמנות, אך הזהיר כי בתנאי שוק מסוימים חשיפות באמצעות נגזרים עלולות ליצור דרישות להעברת ביטחונות במט״ח בפרק זמן קצר ובהיקפים משמעותיים. הבחינה של מוצר חיסכון מסוים עוברת לכן דרך מדד הייחוס, החשיפה למניות, מדיניות גידור המטבע, דמי הניהול והרכב הנכסים בפועל — ולא רק דרך השאלה אם הנאסד״ק עלה ביום מסוים.