S&P 500 ב-7,773.95: האם העליות מתרחבות מעבר לטכנולוגיה?

המסחר בוול סטריט הסתיים ביום שני, 5 באוקטובר, בעליות: מדד S&P 500 הוסיף 0.66% וננעל ב-7,773.95 נקודות, ואילו מדד דאו ג׳ונס עלה ב-0.18% ל-51,267.90 נקודות. הנאסד״ק בלט יותר מכולם, עם עלייה של 1.05% לשיא סגירה חדש של 27,477.31 נקודות. התמונה העולה מן המסחר מורכבת: העליות לא הוגבלו לחלוטין לכמה ענקיות שבבים, אך מניות הצמיחה והטכנולוגיה נותרו המנוע העיקרי. במקביל, תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נותרה גבוהה, 5.31%, ומחדדת את השאלה מהי משמעותה עבור כספי הפנסיה, הגמל וההשתלמות של הציבור בישראל.

הטכנולוגיה ממשיכה להוביל

הפערים בין המדדים מצביעים על כך שהעדפת המשקיעים למניות צמיחה עדיין ניכרת. אנבידיה וברודקום עלו כל אחת ב-2.1%, ואנבידיה הייתה התורמת הבודדת הגדולה ביותר לעליית ה-S&P 500. הביקוש סביב תחום הבינה המלאכותית ממשיך אפוא להשפיע על כיוון המסחר ועל תמחורן של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

מדדי הצמיחה הגדולים עלו באותו יום בשיעור של כ-0.99% עד 1.02%. לשם השוואה, מדד Large-Cap Value עלה ב-0.27%, ומדד S&P 500 Pure Value עלה ב-0.61%. כלומר, גם מניות ערך השתתפו בעליות, אך לא באותה עוצמה שבה עלו מניות הצמיחה.

גם נתוני הביצועים מתחילת השנה ממחישים את הפער. הנאסד״ק עלה ב-18.2%, ראסל 2000 עלה ב-14.7%, S&P 500 עלה ב-13.6%, ואילו הדאו ג׳ונס עלה ב-6.7%. אין בכך תחזית להמשך הדרך, אך הנתונים מבהירים שההובלה עד כה הייתה מוטה למניות בעלות מאפייני צמיחה, ובפרט לטכנולוגיה.

יש השתתפות רחבה יותר — אך לא רוטציה ברורה

לצד הכוח של ענקיות הטכנולוגיה, ניכרו ביום שני גם מוקדי עניין מחוץ לליבת המגה־קאפ. מדד ראסל 2000, המייצג חברות אמריקאיות קטנות יותר, עלה ב-0.5% ל-2,847.14 נקודות. העלייה שלו עשויה להעיד על נכונות מסוימת להרחיב את החשיפה בשוק, אך היא הייתה נמוכה מן העלייה בנאסד״ק ומן העלייה ב-S&P 500.

עסקאות מיזוגים ורכישות תרמו גם הן למסחר. מניית PTC זינקה ב-33.5%, לאחר ששניידר אלקטריק הציעה לרכוש אותה ב-205 דולר למניה, בעסקה בהיקף של כ-22.6 מיליארד דולר. אוטודסק עלתה ב-4.5%. מניית RXO עלתה ב-22.5% בעקבות עסקת רכישה מצד C.H. Robinson, שבמסגרתה אמורים מחזיקי RXO לקבל 30.25 דולר במזומן לכל מניה. מניית C.H. Robinson, מנגד, ירדה ב-10.8%.

התנועות האלה מלמדות כי לא כל תשומת הלב הופנתה למניות שבבים או לתוכנה הגדולה ביותר. לפי סיכום שוק נוסף, גם חומרי גלם, שירותי תקשורת ואנרגיה השתתפו בעליות. עם זאת, נדל״ן היה המגזר היחיד במדד S&P 500 שירד באותו יום — נתון שמתיישב עם רגישותו הגבוהה לריבית ולעלויות מימון.

לכן, נכון יותר לתאר את המסחר כסימן להתרחבות חלקית של העליות, ולא כהוכחה למעבר ממושך מהטכנולוגיה אל מניות הערך או החברות המסורתיות. העליות היו רחבות יותר ממספר מצומצם של מניות, אך ההובלה נשארה בידי מניות צמיחה גדולות.

תשואת ה-10 שנים: מדוע 5.31% משנה לשווקים

תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים עלתה ל-5.31% ב-5 באוקטובר, לעומת 5.28% ביום שישי שלפניו. התשואות לטווחים אחרים באותו יום עמדו על 4.84% לשנתיים, 5.06% לחמש שנים, 5.19% לשבע שנים, 5.70% ל-20 שנה ו-5.66% ל-30 שנה.

תשואה גבוהה יותר באג״ח ממשלתית אמריקאית משקפת ריבית גבוהה יותר הנדרשת בשוק עבור החזקת חוב בדולרים. הדבר משפיע על שוק המניות בשני מסלולים עיקריים. ראשית, עלויות המימון למשקי בית ולעסקים עלולות לעלות. שנית, כאשר קיימת חלופה סולידית יותר עם תשואה גבוהה, השוק עשוי להיות פחות מוכן לשלם מחירים גבוהים עבור מניות ונכסים אחרים.

ההשפעה רגישה במיוחד למניות צמיחה, לנדל״ן ולחברות המממנות פעילות בחוב. באג״ח, הכלל הבסיסי הוא שכאשר התשואות עולות, מחיריהן של איגרות קיימות בריבית קבועה נוטים לרדת. מנגד, משקיע הרוכש אג״ח חדשה עשוי לקבל ריבית גבוהה יותר מזו שהייתה זמינה בסביבת תשואות נמוכה יותר.

למרות הרמה הגבוהה של התשואות, המניות עלו ביום שני. אחת הסיבות היא ציפיות המשקיעים לרווחים: אנליסטים שנסקרו בידי FactSet ציפו לצמיחת רווח של קרוב ל-30% בחברות S&P 500 ברבעון יולי–ספטמבר. גם הציפיות לביקוש הקשור ב-AI תמכו בשוק. זהו המתח המרכזי הנוכחי: ריבית גבוהה מכבידה על התמחור, אך צמיחת רווחים יכולה, אם תתממש, לתמוך במחירי המניות.

ברקע נמצאים גם לחצים אינפלציוניים. מחיר נפט ברנט נע בין 100 ל-103 דולר לחבית ונסגר ב-100.32 דולר, ירידה יומית של 1.9% אך עדיין ברמה גבוהה. מדד המחירים של ISM במגזר היצרני עמד בספטמבר על 77.9 נקודות, לעומת 71.1 באוגוסט. נתונים כאלה עשויים לחזק חשש שהאינפלציה תישאר גורם משמעותי בהחלטות השוק וברמת התשואות.

כך עשויה וול סטריט להגיע לחיסכון הישראלי

הקשר בין המסחר בארה״ב לבין החוסך בישראל אינו תאורטי. בסוף הרבעון השני של 2026 ניהלו הגופים המוסדיים בישראל — קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וחברות ביטוח — כ-3.5 טריליון שקל, שהם כ-46% מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור.

ההשקעות של הציבור הישראלי בחו״ל הסתכמו בכ-1.45 טריליון שקל, כ-19% מתיק הנכסים הפיננסיים. יתרת המניות בחו״ל עמדה על כ-901 מיליארד שקל, לאחר עלייה רבעונית של 16.8%. נתונים אלה מסבירים מדוע עלייה או ירידה בוול סטריט עשויה להשפיע על התשואות בדוחות של החוסכים, בייחוד במסלולים בעלי חשיפה גבוהה למניות זרות.

אולם תשואת ה-10 שנים של 5.31% אינה אומרת שחוסך ישראלי יקבל תשואה כזו, וגם אינה מלמדת שכל מסלול ייפגע או ירוויח באותו שיעור. התוצאה תלויה בהרכב ההשקעות: שיעור המניות לעומת האג״ח, החשיפה לארה״ב ולשווקים אחרים, משך החיים הממוצע של האג״ח, חשיפת המטבע ומדיניות הגידור.

ההשפעה המטבעית חשובה במיוחד. שיעור הנכסים במט״ח בתיק הציבור עלה ברבעון השני מ-24.1% ל-24.9%, ושיעור הנכסים הזרים עלה מ-18.3% ל-19%. לכן, שינוי בשער הדולר מול השקל יכול לחזק את התשואה הדולרית או לקזז ממנה, בהתאם למסלול ולמדיניות הגוף המנהל. יתרת האג״ח הסחירות בחו״ל של הציבור ירדה באותו רבעון ב-6.4 מיליארד שקל, ל-221 מיליארד שקל.

הנתונים המעשיים עבור כל חוסך נמצאים במסלולי הפנסיה, הגמל והביטוח שלו. מערכות פנסיה־נט, גמל־נט וביטוח־נט מציגות לציבור נתוני תשואות וכן חשיפות למניות, לחו״ל ולמט״ח. התנודות היומיות בוול סטריט חשובות, אך תמונת החיסכון האישית נקבעת לפי תמהיל הנכסים של המסלול ולא לפי מדד אמריקאי יחיד.